תשעה חוקרים בתחום הביו-רפואה קיבלו השבוע את פרס רפפורט לשנת 2019. בנוסף הוענק הפרס גם לאמנים וכן לנשים שבלטו בעשייה חברתית וביניהן רופאה.
עוד בעניין דומה
פרסי המצוינות בתחום המחקר הביו רפואי הוענקו לחוקרים הבכירים: פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב ולפרופ' צבי לפידות ממכון ויצמן למדע (50 אלף דולר שיתחלקו ביניהם); לשתי החוקרות פרופ' אסיה רולס מהמכון למחקר במדעי הרפואה בטכניון ולד"ר איילת ארז ממכון ויצמן (30 אלף דולר שיתחלקו ביניהן) וכן לחמישה סטודנטים מצטיינים הלומדים לדוקטורט במדעי הרפואה והנדסה ביו רפואית (20 אלף דולר שיתחלקו ביניהם) - עומר בשה מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, ירדן גולן מהטכניון, נופר וייגה מאוניברסיטת תל אביב, אמיר גלעדי והרופא ד"ר ניב זמורה ממכון ויצמן.
הזוכים בפרס לדוקטורנטים (מימין לשמאל): עומר בשה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, ירדן גולן מהטכניון, נופר וייגה מאוניברסיטת תל אביב, ניב זמורה ואמיר גלעדי ממכון ויצמן למדע, ומגישי הפרס: עדי היערי גולדשטיין (נציגת משפחת רפפורט) ופרופ' אהרן צ'חנובר, יו"ר ועדת השופטים. צילום: יוסי מסה
פרופ' אהוד גזית הוא מחלוצי המחקר העוסק באפיון אבני הבניין הבסיסיות הנחוצות להרכבה העצמית של מערכות ביולוגיות, תוך שימוש בכלים מעולם הכימיה, הפיזיקה והננו-מדע. מחקריו העוסקים בארגון העצמי של סיבים עמילואידים במחלות נוירו-דגנרטיביות הובילו להבנת המנגנון בתהליך יצירת המבנים הרעילים במחלת אלצהיימר, פרקינסון ומחלות ניווניות נוספות. הוא הצביע לראשונה על חשיבות חומצות אמינו ארומטיות בתהליך והראה שפפטיד ארומטי העשוי משתי חומצות אמינו בלבד יכול ליצור מבנים עמילואידים. בעקבות זאת פותחו תרופות לטיפול במחלות אלו. אחת מהן נמצאת בשלב הניסוי בבני אדם. כמו כן, היה החוקר הראשון בעולם שזיהה פגמים מטבוליים מולדים שמובילים להצטברות מטבוליטים ברקמות ובאיברים ומתבטאים במחלות גנטיות שונות.
פרופ' צבי לפידות, החוקר תאי גזע יוצרי דם ומערכת החיסון ודרכי תפקודם, גילה ואפיין בפעם הראשונה תאים הומאניים ממאירים שנלקחו מחולים בלוקמיה חריפה בעלי יכולת ליצור את המחלה בעכברים נעדרי מערכת חיסון. הכחדת התאים יצרה את המחלה. כן גילתה קבוצת המחקר שהוביל את האותות והמנגנונים המכוונים את נדידת והתבייתות תאי גזע מושתלים אל מח העצם - שלב ראשון והכרחי בהשתלת מח עצם קלינית מצילת חיים.
מחקרי פרופ׳ אסיה רולס עוסקים בשאלה כיצד מחשבות ורגשות משפיעים על יכולת הגוף להתמודד עם מחלות ומהם המנגנונים שעומדים בבסיס הקשר הזה, הבנת הבסיס הביולוגי של הקשר שבין הנפשי לגופני. לשם כך מיפתה רשתות עצבים המתקשרות בין המוח למערכת החיסון וגילתה כי הפעלה של אזורים מסוימים במוח יכולה לחזק את המערכת החיסונית ולאפשר לה להילחם ביעילות רבה יותר בחיידקים וגידולים סרטניים.
ד"ר איילת ארז, בוגרת רפואה בטכניון, התמחתה ברפואת ילדים ויש לה דוקטורט נוסף בחקר הגנטיקה של סרטן מאוניברסיטת תל אביב. התמחתה באוניברסיטת ביילור בטקסס בגנטיקה קלינית בשילוב עם פוסט דוקטורט בגנטיקה של מחלות מטבוליות נדירות. היא גם עובדת כרופאה במכון הגנטי בבית החולים איכילוב. מחקרה מתמקד בשינויים מטבוליים המלווים מחלות שכיחות כסרטן, במטרה להבין את המנגנון שגרם למחלה ולהציע אמצעים לשיפור יכולת האבחנה והטיפול במחלות אלו.
מחקרו של עומר בשה מאוניברסיטת בן גוריון מתמקד בחשיפת המסלולים הביולוגיים המקשרים בין שינויים בגנים (גנוטיפ) לבין התבטאות התופעות הנראות במחלות גנטיות (פנוטיפ), זיהוי ואפיון גנים, חלבונים, רקמות והקשרים אחרים לזיהוי המנגנונים המעורבים במצב בריא ובמצבי מחלה. פיתח שיטות אינטגרטיביות המאפשרות חיזוי מסלולים מולקולריים המחברים בין הגנוטיפ לפנוטיפ, יצירת רשתות אינטראקציה בין חלבונים המתאימות להקשרים ספציפיים, בדיקה האם אינטראקציות בין חלבונים ספציפיות לרקמה מסוימת או מתרחשות בכל הרקמות
ירדן גולן מהפקולטה לביולוגיה בטכניון התמקדה במחקרה במוטציות גנטיות הגורמות לנשים לייצר חלב אם דל באבץ. במצבים של הנקה בלעדית עלול להיגרם עקב כך חסר חמור באבץ אצל היונקים. המחלה מתבטאת בפצעים על העור, נשירת שיער, ירידה בתאבון ועצירה בגדילה. פיתחה שיטה לא פולשנית לאבחון מוקדם ומהיר של המחלה, באמצעות תאים הנמצאים בחלב האם. שיטה זו נרשמה כפטנט ועשויה לאפשר בעתיד זיהוי ובדיקה של גנים נוספים המתבטאים בבלוטת השד בזמן הנקה.
מחקרה של נופר וייגה עוסק בשימוש בננו חלקיקים מוכווני-מטרה להובלת תרופות עבור טיפול מותאם-אישית במגוון רחב של מחלות. כל זאת תוך שימוש בתהליכים ביולוגיים. בעבודתה הדגימה גישה רפואית חדשנית לביטוי חלבונים אנטי-דלקתיים באופן סלקטיבי בתאי מערכת החיסון.
אמיר גלעדי חוקר תהליכי היווצרות גיוון גנטי באוכלוסיות חיידקים ואת התהליך ההמטו-פואטי, שבו תאי גזע ייחודיים במח העצם מתמיינים למגוון של תאי דם ותאים במערכת החיסון. פגיעה בו עלולה לגרום למחלות ולסרטן הדם. על סמך ממצאי המחקר פותח מודל המתאר את השלבים הראשונים בתהליך זה. כן פותחו כלים ניסויים וחישוביים לתיאור המבנה הארגוני של תאי מערכת החיסון בתוך רקמות הליפמה.
ד"ר ניב זמורה, רופא פנימאי ב"איכילוב", מבצע דוקטורט נוסף במכון ויצמן ומחקרו עוסק ביחסי הגומלין שבין האדם לבין החיידקים שבתוכו, המיקרוביום וכיצד הפרעה בשיווי המשקל במבנה ובתפקוד החיידקים עלולה לגרום למחלות שונות, כגון דלקות ומחלות מטבוליות, או להחמיר בהתבטאותן. הוא התמקד בחיידקים המצויים במערכת העיכול שלו. חשף השפעות שלא תוארו בעבר במתן חיידקים פרוביוטיים.
חבר השופטים בוועדת הפרס: פרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 (יו"ר), פרופ' אלי פיקרסקי, אימונולוג וחוזר סרטן מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים; פרופ' מרדכי (מוטי) שגב מהפקולטה לפיזיקה בטכניון; פרופ' מיכל שוורץ, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן; פרופ' אוהד בירק, מנהל המכון לגנטיקה במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה והפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' קרן אברהם, מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' נעם זיו, מנהל מכון המחקר במדעי הרפואה בטכניון.
בין מקבלי הפרס "לעשייה נשית פורצת דרך ומחוללת שינוי בחברה הישראלית" - ד"ר נסיה לנג, רופאת נשים מומחית שניהלה 17 שנה את מרכז טנ"א לטיפול בנפגעי אלימות מינית במרכז הרפואי פדה-פוריה שהוא היחיד מסוגו בפריפריה. מטרת המרכז לאפשר למי שחווה טראומה מינית לקבל טיפול רפואי, פסיכוסוציאלי ותיעוד לצרכים משפטיים. ד"ר לנג טיפלה באלפי ילדות, ילדים ונשים שחוו טראומה מינית והתעללות פיזית. במקביל העלתה את המודעות לנושא ההתעללות המינית באמצעות פעילות הסברה לאנשי מקצוע רלוונטיים בגורמי הרווחה, משטרה וחינוך.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
